יש איזה מסמך שניסיתי לשים עליו את היד, ואז עוד כמה ניסו להשיג אותו, וזה מה שקרה

כל שנה זה קורה. (כך לפחות מספרים לי. אני רק חצי שנה כתב כנסת, אבל אני משתמש דרך קבע בשורות כמו 'בשנים האחרונות', מדובר ב'אירוע חריג', או 'בעבר ניסו'. תודה לאל שקודמיי הזינו את מפלצת האינטרנט שמספקת לי נקודת יחס).

מה שקורה זה ככה: הגיעה עונת התקציב והכתבים הכלכליים החלו לדלוק אחר 'חוק ההסדרים' אותו הם כמהים לפרסם ראשונים. ב-69 מילים (מתוך ידיעה) – "ייעודו המקורי של חוק ההסדרים היה לאתר מקורות לתקציב המדינה, והוא מוגש יחד עם התקציב לפני סוף השנה. ואולם הוא מונף כגרזן על צווארה של הכנסת היות והח"כים יסתכנו בבחירות במידה ולא יאשרו אותו יחד עם התקציב. כך חוק ההסדרים נהפך לכלי המרכזי והאלים של משרד האוצר לקידום רפורמות וקיצוצים במשק. את רובן הוגים אנשי האוצר המוצבים במשרדים השונים שבמחי עט מסוגלים לבטל תוכניות עליהן עמלו באותם  משרדים שנים".Horse-racing-1

בשנים האחרונות חשפה אותו ראשונה הח"כית עיתונאית שלי יחימוביץ'. יש לה חפרפרות אידיאולוגיות שמסתתרות במשרדי הממשלה, לפי השמועות מדובר בכירים באגף החשכ"ל ושוק ההון. מדי שנה הם מעבירים לה עותק כמה ימים לפני שהוא מגיע לשרים, והיא חושפת אותו בבלוג שלה.

שנה שעברה קרה משהו מדהים. העורך שלי, שאול אמסטרדמסקי, חשף את חוק ההסדרים יומיים לפניה. זה היה הישג מרהיב (אני הייתי בכלל בקנדה, אבל עד היום ההישג זוהר בשמי הסקופים).

לאחר שנכנסתי לנעליו, וימי חוק ההסדרים התקרבו, קיוויתי לשחזר את ההישג. היה לי ברור שלכתב צעיר כמוני, במגרש בו שוחים עשרות כתבים ותיקים ומפורסמים, לא יהיה קל או פשוט. ועוד הייתי במילואים כשהטיוטות התחילו לרוץ.

החלטתי, ברוח הבלוג השני, לעוף על זה. ביצעתי בפלאפון שימוש אכזרי. צלצלתי להמוני פקידים מבועתים מעיתונאים, אנשים זרים, ושאר יצורים. הטיוטה נראתה בלתי מושגת. איימו על נערי האוצר שיוצמדו למכונת אמת לו תדלוף.

בשבוע שעבר הגיעה הדקה ה-89. כולם ידעו שהטיוטה האחרונה יצאה מדלתות האוצר. זו שליחות, ציבורית ואישית להשיג את המסמך הזה. בייחוד נוכח היהירות של אנשי האוצר – שאי אפשר להגזים בה.

ביום חמישי זה קרה. ב-12 היא הייתה בידיים שלי. דיווחתי לעורך. עשינו חשיבה מהירה. אני טענתי שכדאי להעלות את זה לאינטרנט. הוא דרש שנחכה ליום ראשון – לגרסה המודפסת. השתכנעתי בסוף. חילקנו עבודה והתפללתי ששאר העיתונאים יהיו עצלנים דיו, או מסוממים מספיק מהדלפות האוצר וישכחו מזה.

ב-8 בערב ביום חמישי, הסתבר שלגלובס אין את זה. הסימנים הראו שגם לא לדה מרקר. טיפסתי למשימה משפחתית בבוידם בלב נקי מחששות. ואז הוא הגיע.

הסמס המאכזב ביותר פלש למכשירי והבהב בחוזקה: "כמו בכל שנה! הטיוטה של חוק ההסדרים נחשפת בבלוג של שלי יחימוביץ'". עליתי שוב לבוידם, וכמעט נפלתי מהסולם. מבול של סמסים הגיע לברר אם אני מודע ל'הישג של יחימוביץ".

העלינו במהרה את מה שיש לנו לאינטרנט + פרשנות (בוסרית) שהייתה מיועדת לעיתון ביום א'. זה נראה כאילו העתקנו את החוק מהבלוג של שלי. אפילו שלי שאלה אותי למה אני לא נותן לה קרדיט.

רק אתמול (ב') כתב של העין השביעית זיכה אותנו מאשמה. אחרי שחיטט במחשב שלי הוא הגיע למסקנה שלא גנבנו את זה – גנז כתבה שלילית, ופרסם ידיעה שמסבירה את השתלשלות העניינים.

ולראשונה שמתי לב כמה מוזר זה שמצטטים אותי בשם משפחה, וכותבים 'אביטל אומר'

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“יש איזה מסמך שניסיתי לשים עליו את היד, ואז עוד כמה ניסו להשיג אותו, וזה מה שקרה

  1. אביטל הזה, מכירה אותו, מככב גם בערוץ הכנסת

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s