איך להיות שקוף ולהישאר בחיים? פוסט אורח

בשבוע שעבר ערכנו בכנסת כנס בנושא איך לחשוף את היומן ולהישאר בחיים? אחד האורחים המרתקים שלנו היה ניר הירשמן, יועצו של השר לשעבר מיקי איתן (ליכוד).

השניים היו צוות חלוצי בסוגיית השקיפות בישראל. הירשמן סייע לאיתן לפרסם את שכרו, יומנו ופריטים אחרים – והכל בצורה נגישה דיגיטלית. בעקבות דבריו בכנס ביקשתי שיכתוב מדריך למי שרוצה להיות נבחר ציבור שקוף. אני לא מסכים איתו ב-100% (הסתייגוייתי למטה), ועדיין- שווה מאוד לקרוא.

 איך להיות שקוף ולהישאר בחיים? פוסט אורח מאת ניר הירשמן

ההבנה הצרופה שנגענו בעצב חשוף, במשהו שמרטיט לבבות ובאמת נוגע באזרחים לא הגיע ממפגש מרגש, או שיחה כנה. הוא היה רגע יבשושי כמעט, מוזר להפליא. זה הרגע שבו ריעננו את מערכת הסטיסטיקה העתיקה של האתר וגילינו שבכל רגע שנכנסים יש יותר ויותר גולשים. מאות. אלפים. עשרות אלפים. רגע שבו הגרף משנה את הזווית ונמתח יותר ויותר, כאילו מנסה לנקב את מסך הלפטופ החבוט. רגע מוזר, שאחריו הגיע השטף העצום והבלתי נגמר של הפניות והברכות. עשינו את זה.

להיות שקוף ולהיות ראשון

ההחלטה לפתוח את לוח הזמנים היתה די פשוטה עבור מיקי איתן, עבורו עבדתי באותה התקופה. זה היה המשך הגיוני של המגמה לפתיחות ושקיפות. אבל מעבר לרצון הכן להתחבר לבוחרים, היה ברור לכולנו שלא מדובר כאן בהתערטלות נטו, או בגימיק רכילותי. יש כאן מהות והמהות ברורה. הרעיון המרכזי הוא לספק לגולשים כלי עדכני אשר יאפשר להם לבחון את תפקידו של איש הציבור.

צילום מסך 2015‏.07‏.26 ב‏.13.20.04

למעשה, אנשי הציבור עובדים אצל הציבור ולמענו. לכן, לתפיסתנו, לציבור מגיע דין וחשבון על הפעילות למענו ולוח הזמנים הוא חלק בלתי נפרד מהדו"ח הזה. אבל איך עושים את זה מבלי לחרוג? ואיך עומדים במשימה הזו מבלי לבלף מידי פעם, או להסתיר דברים שהאינטרס הציבורי מחייב שיוסתרו? בשביל זה צריך כללים. וכדי לסייע לנבחר הציבור הרוצה, אבל חושש, הנה הם כאן לפניכם:

כללים ברורים ושקופים

שקיפות היא ההיפך הגמור משרירותיות. לכן, כבר עם תחילת העבודה הנחנו את הבסיס לדיל שלנו עם הגולשים. כתבנו מה אנחנו עומדים לפרסם, מתי, ואילו דברים אנחנו מתכוונים להשאיר בתוך כתלי הלשכה. יצרנו מגרש משחקים שנוח ואפשרי להתנהל בו, והגולשים ידעו לקבל את זה. אגב, הקבלה הגיעה מסיבה פשוטה- אנשים מבינים שלא את הכל אפשר לפרסם, ומעריכים שנבחר ציבור מתייחס לדברים בצורה עניינית ולא שרירותית. למעשה, בכל פעם שקיבלנו תלונה (ולא היו הרבה כאלו), הפננו את המתלונן לכללים, והדבר הסתיים בזה.תלוש השכר של השר

הפרדה בין פרטי לציבורי

ככל שהמחויבות לשקיפות ציבורית גדלה, כך צריכה גם לגדולה המחויבות לפרטיות האישית של נבחרי הציבור. לנבחר יש את הזכות ללכת למספרה, לצאת לדייט או לבקר אצל הרופא מבלי שהציבור ידע על כך ומבלי שיבקר את ההחלטה הזו. כאשר פירסמנו את הכללים הגדרנו מראש כי אירועים כאלה יחסו תחת הכותרת "זמן פרטי". כך התאפשר לנבחר שלנו לקיים את חייו יחד עם שליחותו הציבורית, ומצד שני, לא נאלצנו למכור לגולשים סיפורים. כתבנו את המציאות כמו שהיא- זהו הזמן בו הנבחר עסק בענייניו, ולא, אין לכם את הזכות לדעת מה קרה שם.

עמימות- הגנה על מי שמבקש שלא להחשף

אחד הדברים המייחדים נבחרי ציבור הוא הצורך של אנשים, פרטיים או בעלי תפקידי ציבוריים להיפגש עם נבחר הציבור מבלי להיחשף. מקרים אלה יכולים להיות בעלי אופי בטחוני, כמו תידרוכים של ראשי זרועות היבטחון השונות, ציבורי, כגון חושפי שחיתויות או אנשים הזקוקים לסיוע פרטי. על כן, ידענו מראש את האנשים כי הלו"ז מתפרסם, וביקשנו את רשותם להיחשף בלוח הזמנים.

צילום מסך 2015‏.07‏.26 ב‏.13.20.17

אם זו התקבלה, פירסמנו את שמם. אם לא, השארנו את זהותם עמומה, ורשמנו "פקיד עם פקיד מדינה" או " פגישה עם פעיל פוליטי". בצורה הזו יכולנו להגשים את מטרת פירסום לוח הזמנים, אבל לא לחשוף את האדם הספציפי שביקש שלא להיחשף.

הטכנולוגיה היא המלכה

יותר מהכל, מהפכת השקיפות היא מהפכה טכנולוגית. היכולת לחשוף נתונים ולהפיץ אותם במהירות לכל עבר תלויה אך ורק ברשת האינטרנט. ולכן, חשוב מאוד, גם באינטרנט, לאמץ את כללי הקהילה האינטרנטית, שהם לא טריוויאלים לגמרי. הרעיון המרכזי בהעלאה של לוחות זמנים בפרט, ומידע פתוח בכלל, הוא להעלות אותם בפורמט מתאים. הכוונה היא לתת מידע מלא ככל הניתן בפורמט קרוב ככל הניתן למקור.

כלומר, לא בתמונה, או בסריקה של דף מודפס. אם כבר החלטתם להעלות את הלו"ז, ניתן לעשות את זה במגוון שיטות שיקלו על מתכנתים עתידיים לעשות שימוש במידע, להעשיר אותו ולעשות בו שימושים מגוונים. למה הכוונה? אפשר למשל להעלות את הלו"ז בקלנדר פתוח של גוגל או אופיס 365, המאפשרים הורדה של הלו"ז בשלל פורמטים, והעיקר, מאפשרים למכונות, מחשבים, לקרוא אותו ביעילות. חשוב להבין- העלאת הלו"ז בתמונה, הגם שזו התקדמות, אינה שקיפות. זוהי הטלת מגבלות שרירותיות על מי שמנסה לעשות משהו עם המידע וחבל שמי שכבר הולך בכיוון ופותח את עצמו יחטוף ביקורת במקום מחיאות כפיים מקיר לקיר.

לסיכום, הדרך הטובה ביותר לפתוח את לוח הזמנים שלכם:

  1. פיתחו יומן חדש בגוגל או אופיס 365, ופרסמו אותו בהגדרות הפרטיות.
  2. קיבעו את הכללים- מתי מפרסמים ואת מי רושמים בלוח הזמנים, וצרפו כתובת לשאלות.
  3. רישמו את הכללים בצורה מסודרת אצלכם באתר והטמיעו את הלו"ז בדף האינטרנט שלכם (תשאלו אותי איך).
  4. שתפו את הגולשים, והחלו לפרסם את הלו"ז מידי שבוע.

ניר הירשמן הוא מנכ"ל Nirshman's PR, משרד יחסי ציבור המתמחה בממשל, טכנולוגיה, מאבקים ציבוריים וסטארטאפים, ושימש כיועץ השר מיכאל איתן ומנהל יוזמות הממשל הפתוח הישראליות בין השנים 2009-2013. 

תודה לניר. אגב, אני (תומר) לא מסכים עם כל מה שניר אומר. אני מגיע מהאסכולה שלפיה צריך לפרסם הכל- בניכוי פגישות בטחוניות ואישיות. מירב בן ארי עושה זאת בכנסת הנוכחית והמשכן לא מתפורר. היא הסבירה בכנס: "אני מודיעה לכל מי שנפגש איתי שהפגישות שלי מפורסמות. מי שזה לא מתאים לו שלא ייפגש איתי. לי אין מה להסתיר. חשוב בעיני לראות שהח״כ עובד בשבילך".

Advertisements

3 תגובות ל-“איך להיות שקוף ולהישאר בחיים? פוסט אורח

  1. סחטיין ניר. יפה מאוד

    אהבתי

  2. פינגבק: איך לחשוף את יומן הח״כ ולהישאר בחיים? סיכום הדיון שערכנו בכנסת - 100 ימים של שקיפות

  3. פינגבק: רגע, כמה שקופים חברי ועדת השקיפות? - 100 ימים של שקיפות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s