צ'אט

הלוביסטים ב-2015: התדמית הפגועה, השיטות החדשות ועליית הלובי השחור

פורסם במגזין ׳ליברל׳, ספטמבר 2015

תומר אביטל

בדברי הימים של ענף הלובי בישראל יככבו שתי נקודות ציון מרכזיות. חוק הלוביסטים שחוקק ב־2008; ותחקיר 'עובדה' ב־2012 שהראה את הכשלים ביישומו. מאז שידור התחקיר חלפו שלוש שנים, אבל שיחות עם מגוון אנשים בענף ומחוצה לו מראות כי השידור בו התרברבו לוביסטים ביכולתם להשפיע על נבחרי ציבור (המפורסם בהם הוא חיוב נהגים ברכישת אפוד זוהר), הוא ליל המפץ הגדול של הענף. אחריו הכול נראה אחרת.

הכתבה ב״ליברל״

הכתבה ב״ליברל״

עד שידור התחקיר, מראות הלוביסטים המשוטטים במסדרונות ומידפקים על דלתות הח"כים והשרים היה עניין שבשגרה. כך גם ישיבותיהם עם הנבחרים במזנון. היום אלו מראות נדירים.

בעלי ההשפעה המסתוריים, שבשנות ה-90 נבחרי הציבור עישנו עימם סיגר בפינה אפילה בכנסת – נאלצים להתמודד כעת עם תדמית בעייתית, תקשורת אורבת וארגונים חברתיים ששמו להם למטרה לדחוק אותם החוצה מהכנסת. מאבקי השקיפות ומפצי המשנה שנולדו מהמחאה החברתית של 2011, הדביקו לענף תדמית בעייתית. כך נולד גם הצורך להמציא את הלובינג הישראלי מחדש.

להזכירכם, לוביסט

הלוביסט (שדלן), בקצרה, מייצג מול המחוקקים והממשל אינטרסים של גופים שונים, עסקיים וציבוריים אף שהוא לא אחד מעובדיה.

"האב המייסד", בוריס קרסני, ברא את ענף הייצוג החיצוני בכנסת כבר בשנות ה־80 .הענף הלך והתעבה,ולאורך השנים הח״כים הפכו להיות תלויים יותר ויותר במידע שהם מספקים, בהצעות החוק המוכנות שלהם שיוכלו להתהדר בהן; וכמובן, בקשר דרכם לעולם העסקי, שתמיד טוב שיהיה למקרה שיום אחד ימצאו את עצמם בחוץ.

רבים, דוגמת ח״כ מירב מיכאלי, טוענים שרק אם יגדילו את כמות העוזרים, יחזקו את מרכז המחקר של הכנסת ויאפשרו להם להתמקד בוועדה אחת או שתיים במקום להתרוצץ בין חמש – הם יוכלו להתנער מהתלות במידע של גורמים חיצוניים.

״לא רוצה שיכתבו עלי בדה מרקר״

אלא שבעקבות התחקירים הגבילו את השדלנים, מבלי לחזק את כליהם של חברי הכנסת. אלה החלו להסתמך על גורמים אחרים דוגמת הלוביסטים השחורים (אליהם עוד נגיע). הלוביסטים ה׳רגילים׳ נאלצים להסתגל למציאות חדשה.

״כיום רואים סרט כתום (שאותו מחויבים הלוביסטים לענוד בעקבות חוק הלוביסטים, ת.א) ולעתים לא נותנים לי להיכנס לדיונים״, מלין הלוביסט העצמאי לירן בן הרוש. ״לאחרונה קצין הכנסת הדגיש שאסור לנו לדפוק בדלתות לשכות ח״כים. זה אנטי דמוקרטי בעליל. הם נבחרי ציבור. ח״כ יכול להגיד לי שנושא לא מעניין אותו, אבל לאסור דפיקה בדלת?״ כשרצה להעביר לאחרונה נייר עמדה של קיבוץ יחיעם לעוזרת של ח"כ עמר בר-לב היא לא הסכימה להכניס אותו לחדר ולקבל את נייר העמדה באופן אישי, רק במייל. "אבל לא מתייחסים למייל. זאת הסיבה שיש לוביסטים. רק כשאתה שם ומנדנד- דברים מתקדמים״.

אבל יש מי שחושב שלריסון היה ערך. ״השינוי האמיתי בעקבות התחקיר הוא ביחס של הלוביסטים לתפקיד שלהם עצמם״,  אומר עו״ד מאיר אשרף, בעל משרד עורכי דין שעוסק בלובי. ״הם צנועים יותר-  מקפידים לא להעביר פתקים בדיונים לח״כים, ולא לתפוס בשרוול של ח״כ במסדרונות. זה ראוי ומכובד יותר״.

חלק מהח״כים כיום חוששים להיראות עם לוביסטים, ואוסרים על עוזריהם לבוא במגע עימם. ח״כ אחד מסביר: ״לא רוצה שיכתבו עלי בדה מרקר״. ח״כ אחר, פרופ' יוסי יונה, מדגיש: ״אני לא רוצה למצוא את עצמי בקשר שאני לא בטוח מה עומד מאחוריו". אבל הרוב עדיין נפגשים עימם, למרות האווירה המאיימת. חברת הכנסת הטרייה מירב בן ארי (כולנו) למשל אומרת: ״לנו יש את השכל הישר להחליט לאחר שאנחנו שומעים אותם. לא אומרים לי מה לעשות. יש ח״כים שלא פותחים את הדלת. אני פותחת״.

פוסט של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

פוסט של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

ואכן, שבי גטניו מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת שמנטרת את פעילות הלוביסטים טוען שהשינויים פגעו בעיקר בחברות הלובינג הקטנות. מי שעוקב אחר הענף ייראה אגב אפקט הפוך מהצפוי: היקף הלקוחות – רק הולך וגדל. אחד הלוביסטים מסביר שתחקיר עובדה עשה שירות טוב לציבור: ״הוא שם עלינו זרקור בפריים טיים וחשף שאפשר להשתמש בכלי הזה. לנו הגיעו בעקבותיו לקוחות חדשים, עובדתית. מי שהסתכל בצורה קרה הבין שיש ענף לגיטימי לניהול תהליכים״.

השדלנות, פנים רבים לה

אז איך זה עובד? איך ענף הלובי משנה את המציאות כיום? שורה של לוביסטים הסכימו לענות על השאלה, רובם ללא ציון שמם. אחד מהם מסביר שהוא מאתר עבור הלקוח את הנקודה בה האינטרס שלו חופף את האינטרס הציבורי – למשל, מייצר לחברה רווחים דרך הוזלה בייבוא, אך גם מוזיל את יוקר המחיה לציבור הרחב. ״הנרטיב העסקי פחות עובד, והשדלנים מאמצים יותר ויותר את הנרטיב הציבורי. כדי לקדם אינטרס עסקי, הוא חייב להתכתב עם המרחב הציבורי ובנקודת הקצה שלו המדינה מבינה מה יוצא לה מזה, וגם האזרח״.

ועדיין, פוליטיקאי הוא אותה נפש מורכבת שהייתה קיימת גם לפני השינויים האלה. ״הוא רוצה מצד אחד לקבל את ׳האני הובלתי׳ ואת כל הקרדיט על כך שהוא דואג לאינטרס הציבורי״, מספר לוביסט אחר, ״אז צריך שהוא ורק הוא יהיה בפרונט ולתת לו המון כבוד. החל מגינונים אינסופיים של 'תודה שנפגשת איתנו', והערכת פועלו, וכלה ברגישות. למשל, להזמין אותו ראשון לכנס״.מליאה נקייה מזכויות כנסת

לדבריו, ״זה חייב להיות חבר כנסת שיודע לייצר הצלחות. עבדתי עם דב חנין למרות שהוא באופוזיציה – כי הוא מצליח לעשות חיבורים טובים. לי יש את הידע של מי עובד עם מי, כי אני חי את המערכת. שיחות רקע ורכילות במסדרונות – זה הכוח האמיתי שלי כלוביסט״.

לציטוט, כולם מציינים את המקצועיות כנקודת החוזקה העיקרית. את היכולת ׳ללחוץ׳ – הם משייכים ללוביסטים אחרים, לא להם. בפועל, נקודת החוזקה האמיתית של הלוביסטים על פני האזרח הקטן היא במעטפת שהם מספקים: יח״צ לח״כ דרך קשרים בתקשורת, כריתת בריתות עם ח״כים אחרים וקשרים לבכירים במשק. ברוב החברות גם קיימים תיקים עבי כרס על כל ח״כ שכוללים מידע מודיעיני שנאסף ויכול לסייע ללקוחות – החל בקשרי הפוליטיקאי וכלה באילו מילים כדאי לציין בפגישה עמו, ואיזה סגנון יוביל אותו להסתייג מהלקוח. בנוסף, קשה יותר להגיד ׳לא׳ ללוביסט שמייצג עשרות חברות גדולות, מאשר לומר ׳לא׳ לאדם בודד.

אחד מבכירי המשרדים הגדולים מסתייג מהטענה כי כוחם נובע מכרטיס הכניסה למועדון: ״הלקוח לא מדבר את השפה של הח״כ, לא מבין מתי הוא מסכים ואיך אפשר לפעול. למנכ״ל בנק אולי יהיה קל יותר לסגור פגישה מאלף לוביסטים, אבל סיום הפגישה יהיה יעיל רק אם לוביסט מעורב״.

הח״כים מתדלקים את הענף?

משאב נוסף העומד לרשותם הוא כוח האדם – רובו בוגרי כנסת וממשלה. ה"לשעברים" אפקטיביים במיוחד – הם מכירים את המערכת ויש להם הבנה עמוקה של מנגנוני קבלת ההחלטות וגם של נקודות התורפה, מה גם לפקידים ונבחרי ציבור קשה יותר לסרב לפגישה עם קולגה לשעבר.

בחברות טוענים, כי התחלופה היום כה גדולה, שהקשרים מתמוססים במהירות. ואכן, בכל מערכת בחירות מתחלפים לפחות שליש מהח״כים. ״עברו כל כך הרבה כנסות שזה לא עוזר. מה שעוזר זה פשוט להימצא שם״, אומר בן הרוש ומוסיף, כי לפחות חצי מהעבודה שלו היא מחוץ לכנסת בייעוץ לחברות. ״אני מסביר להם לאיזה מהלכים יש היתכנות, איך להתחבר לסדר היום, מה יעבור וכו׳".

ראש משרד מסכים כי הכישרון המיוחד הוא גיוס הלקוחות: ״אנחנו יוזמים פניות לראשי חברות- למשל, אומרים להם ׳יש עליך איום שאם חוק יתקבל כמו שהוא – אתה עלול להתרסק׳, או ׳יש לך הזדמנות – למשל, שרגולציה מסוימת שאנו יכולים לקדם תשמש כמנוע צמיחה׳״.

גם ללא הפניות היזומות הלקוחות לא חסרים, לא בישראל בה מוגשות כ-4000 הצעות חוק בקדנציה. ״זה משגע את המשק. אם היו מגבילים את החקיקה״, מבהיר ראש משרד, ״היו פחות לוביסטים״. במילים אחרות, הלוביסטים טוענים כי הפעילות הדמגוגית של חלק מחברי הכנסת מתדלקת את הענף.

״בקריאה ראשונה זה התהפך״

כך או כך, יהיה מגוחך לומר שהלובי כולו פועל היום בצורה שקופה ומוסדרת. כך לדוגמא הקשר בין יו״ר ועדת הכלכלה לשעבר אבישי ברוורמן לבין הלוביסטית הוותיקה עפרה שקד. ברוורמן לא רק פתח את הדלת, אלא גם אפשר ללוביסטית לראיין עבורו מועמדים לתפקיד העוזר הפרלמנטרי. שקד אף נכחה בחלק מישיבות הצוות. ״פה כבר נחצה קו״, גורסת אחת הלוביסטיות, ״שקד לא יכלה אולי לסגור דברים בוועדה, אבל הגישה שלה ליו״ר קרצה לכולם. זה הלובי האמיתי של פעם״.

מי שפחות התרשם מ׳הלובי של פעם׳ הם אלו שסבלו מהחיבור הזה. בשנה שעברה למשל הגיעה לוועדה של ברוורמן החלטה שניסח משרד האוצר, לפיה ׳הוט׳ ו׳יס׳ יממנו את החדשות המקומיות ב-18 מיליון שקל.

״בקריאה ראשונה זה התהפך״, משחזר חיים הר-זהב – בזמנו יו״ר ועד עובדי החדשות המקומיות, ״ברוורמן קרא לי לישיבה חסויה במשרד יח״צ בו ישבו אנשי הוט (אותם ייצגה שקד בכנסת) והם ניסו לשכנע אותי לוותר על המימון. ברוורמן הודיע לי ש׳ג׳נטלמן צריך לדעת לוותר׳ ואחרים רמזו לי שידאגו לי לעבודה״. הר-זהב סירב. בהובלת ברוורמן קוצץ הסכום לכמעט רבע.

חיים הר-זהב

חיים הר-זהב

יש מקרים גרועים בהרבה – בשנה האחרונה הענף נקשר בפלילים. שלושה לוביסטים נעצרו בפרשת ׳ישראל ביתנו׳ בחשש להטיית כספים. ״פעם בחודש, אני מקריא לעובדי המשרד שלי במעין טקס את סעיפי חוק העונשין שמדברים על שוחד״, מספר הלוביסט מאיר אשרף. ״אנחנו משננים זאת שוב ושוב כדי שלא נפול. כי גם אם ח״כ יבקש ממך משהו קטן – והם מבקשים – זה עלול להיראות מבחוץ כשוחד״. התופעות האלו אולי בשוליים, והלוביסטים היום נזהרים כפליים, אלא שכל אלו יצרו פרצה – אליה נכנס הלובי השחור.

נפלאות הלובי השחור

הרגולציה, אם כן, בראה מצב בו פקידים בכירים לשעבר, חברי מרכז מפלגה, יח"צנים בכירים או עו"ד ידועים הפכו גם להיות כתובת מרכזית לכל אלה המחפשים להשפיע בכנסת. כך החוק להגבלת שכר הטרחה של ׳מממשי זכויות׳ הוביל את לבנת פורן להעסיק חבורה שלמה: לוביסט (בועז רדאי), יועץ משפטי (מייק בלאס, המשנה לשעבר ליועמ״שׁ), מאכער ומקורב לישראל ביתנו (משה ליאון, ויועץ אסטרטגי (עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה לשעבר).

בשנים האחרונות גם רואים במסדרונות יותר ויותר יצורי כלאיים – דוגמת חצי יחצ״ן וחצי לוביסט. הם לא כפופים להגבלות, לא צריכים לענוד סרט – ולכן גם לא סובלים מבעיות התדמית. ״אני רואה כל יום בכנסת לוביסטים שחורים – פעילי מפלגות – שמגיעים ומקבלים תשומת לב כי הח״כים חייבים להתייחס אליהם״, מסםר אחד הלוביסטים. ״מאחורי הקלעים משלם להם גוף פרטי. במושב האחרון גם ראיתי יחצ״נים שעושים לובי, מטעם כוחות הביטחון. אין להם תג והם לא רשומים״.

הביקורת הרבה על הענף מובילה את הלוביסטים להתבצר סביב שני טיעונים מרכזיים:

  1.  לובי זה כלי מקצועי, לא מאכערי.
  2. הסכנה האמיתית לדמוקרטיה היא הלובי השחור, המאכערי.

אין בענף מי שלא מזכיר את ניר חפץ ועיניו רושפות. ״המלחמה שלכם היא מול הגורמים הלא נכונים. הלובי הוא שקיפות לעומת האחרים שפועלים בסתר״, מלין ראש משרד גדול. ״יהודה אבידן, משה קלוגהפט, עובד יחזקאל, משה ליאון, שלום שלמה, ניר חפץ ואחרים עושים עסקים באפס שקיפות ומשפיעים יותר מאיתנו״.

למה שלא תשלבו ידיים – כל משרדי הלובי הגדולים – בשביל להילחם בלובי השחור?

״יש אנטי כללי, ואף אחד לא מבין מה זה לוביסט שחור. העליהום עלינו כה ממוקד שחשנו שאי אפשר לעשות דיפרנציאציה בין הלוביסטים. זה חייב להשתנות – אם לא נפעל עכשיו זה יהיה רע לנו ורע לכם״. לדבריו ״הסכנה הגדולה ביותר היא שלא יתנו ללוביסטים רשומים להיכנס לכנסת. אז הלובי השחור יתפור את הדברים מאחורי הקלעים״.

כמה זה רווח? אלברט וקסלר, דוקטורנט במכון דבלין לטכנולוגיה שמתמחה בחוק הלוביסטים בישראל, אסף לאחרונה את המספרים. לדבריו, ״30% מהלובי בישראל הוא שחור. זה נורא. יש עוד 20% של עורכי דין שלא נרשמים כלוביסטים. כלומר חצי מקהל הלוביסטים כלל לא רשום. ויש תופעות נוספות שלא נספרות – למשל, אחד העוזרים הפרלמנטאריים שדיברתי איתו משלים הכנסה בערב כלוביסט״. וקסלר לא נשמע אופטימי. ״אחד הפתרונות שח״כים הציעו זה להוציא את הלוביסטים בזמן ההצבעה מהוועדה. אלא שאז הלוביסטים השחורים ירוויח כפול – כי הם כן ינכחו״.

אלברט וקסלר

אלברט וקסלר

ראש משרד אחר מרגיע כי ״לא תראה אף גוף משמעותי במשק שמעסיק כלוביסט חבר מרכז. הלובי השחור לא יחליף אותנו כי החברות המסודרות חייבות לעבוד מסודר. גם בתכל'ס זה יותר רוח מאשר אמת. כמה טובות ניר חפץ יכול לבקש? הם פותחי דלתות. בזה הם מצוינים. אלופים בלסדר פגישה, אבל אין הלימה בין מהירות הפגישה להצלחה – כי אין הכנה ועבודה מקצועית. הם חובבנים״.

״השקיפות תהיה לגליזציה לתופעת הלובי״

הפתרון, לדעת הלוביסטים, הוא שקיפות מלאה במנגנוני קבלת ההחלטות. רק דבר אחד קטנטן: היא צריכה לחול על הח״כים – לא עליהם. ״אני לא מקבל משכורת מקופת המדינה – הח״כים כן. אז למה הדין וחשבון אמור לחול רק עלי? צריך להחיל שקיפות מלאה לח״כים, ובלי גבולות טריטוריאליים לכנסת״.

בארגונים החברתיים טוענים כי הלוביסטים מנסים להסית את האש, אלא שהאחרונים דווקא יכולים להיתלות על אילנות גבוהים. תקראו טוב טוב את הציטוט הבא: ״אנו סומכים על שיקול דעתם של חברי הכנסת, אבל צריך שהדיון תמיד יהיה לעין הציבור. (לגיטימי) לצפות מחברי הכנסת לגלות שקיפות מלאה ולגלות עם אילו לוביסטים דיברו, ומה היו השיקולים שהעלו בפניהם, אשר לפיהם יקבעו את עמדתם״, הדובר: ראש הממשלה בנימין נתניהו. השנה 2005. הוא שר אוצר.

נתניהו המשיך להדגיש בזמנו כי ״זה לגיטימי לדרוש מחברי הכנסת לדווח על הפגישות שהם מקיימים עם הלוביסטים… היכולת שלנו להבטיח את הרוב לחוקים, הוא רק בהחצנת הנושא, כשכולם ידעו איפה עומדים נבחרי הציבור ומה מכתיב את שיקוליהם של מקבלי ההחלטות בכנסת״.

רוב הח״כים (לרבות נתניהו) לא מסכימים עם נתניהו של 2005. עדות מפתיעה לכך נמצאת אף בפרוטוקול חבוי מדיון שנערך ב-2010 בו נערכה הצבעה על כללי אתיקה לח״כים. כשעלה להצבעה סעיף 67, שעניינו שקיפות בפגישות של ח״כים עם לוביסטים כדי למנוע ״מכבש לחצים״, בישרה שלי יחימוביץ׳ – מחוקקת חוק הלוביסטים – שהיא ״מתנגדת לחלוטין״. היא קבלה: ״למה שלא תהיה לי הזכות כחברת הכנסת לקיים שיחות בחשאי? זה ממש שלילת זכות אלמנטרית של חבר הכנסת״.

שלי

שלי יחימוביץ׳

כיום יחימוביץ' מסבירה את הרציונל: ״זאת תהיה שקיפות קוסמטית. פוליטיקאים צריכים להחיל על עצמם איסור עצמי להיפגש עם לוביסטים. דיווח על המפגשים זה לגליזציה לתופעה שאין דרך לאסור עליה בחוק – כי זו פגיעה בחופש העיסוק״.

בקדנציה הקודמת כמעט והתממשו משאלות הלב של יחימוביץ׳ והארגונים החברתיים. עם השבעתה הנרגשת של הכנסת ה-19 הגישה סיעת ׳יש עתיד׳ הצעת חוק נרחבת להצרת צעדי הלוביסטים, הרחבת תקופת הצינון והשקיפות, ביטול האישור הקבוע שלהם לכנסת ועוד.

יאיר לפיד הספיק לחתום על ההצעה לפני שהתיישב על כיסא שר האוצר. לחברי הכנסת אף ניתן בצורה חריגה חופש הצבעה. החוק אושר בטרומית ודרכו נראתה מובטחת. אלא שאז קרה דבר מצחיק. החוק נעלם.

״הייתי צריכה את האישור של הנהלת הקואליציה״, מגלה לראשונה יוזמת החוק עדי קול. ״יריב לוין הבהיר שצריך לקבל את האישור של יולי אדלשטיין וניסה לקבוע פגישה משולשת. הפגישה לא קרתה לכל אורך השנתיים״.

למה?

״כנראה אדלשטיין לא רצה. היו אמורים להיות שינויים גדולים – חברי מרכז היו נכנסים להגדרה של לוביסט. לדעתי הם מראש שקלו את זה וזה השפיע. גם הלוביסטים החברתיים חששו שזה יגביל אותם״. (מטעמו של אדלשטיין נמסר: ״אין לנו התייחסות לנושא״).

בינתיים אצל הדוד סם

נקודת ציון חשובה שלישית לענף הלובי היא כנראה ה-15 ביולי 2015. באותו יום  נחשף, כי בארה"ב הגבול בין מימון הפרלמנט לבין מימון הניסיונות להטותו – נחצה. חישובים הראו שתאגידים מוציאים 2.6 מיליארד דולר בשנה על לובי, בעוד תקציב הקונגרס האמריקאי עומד על 2 מיליארד דולר בלבד. במילים אחרות, לראשונה הוציאו אנשי עסקים יותר על שידול הפרלמנט מאשר מה שהציבור מוציא על הפרלמנט עצמו. אמנם מדובר במאורע מעבר לאוקיינוס, אך זה מוכיח כי יותר ויותר חברות וארגונים מתייאשים מהפרלמנט ופונים ללובי.

הקונגרס האמריקאי

הקונגרס האמריקאי

בישראל, למרבה הצער, לא ניתן לעשות את החישובים האלו: אפשר להתווכח עד מחר על לובי שחור אבל גם הלובי הלבן פועל באפילה. ״כאן אף אחד לא מעז לגעת בכסף״, מלין וקסלר, ״בארה״ב הלוביסט מגלה כמה הוא מקבל עבור קידום נושא מסוים, כמה הוציא וכו׳ – זה מאפיין את הרגולציה החזקה״. השוואה בינלאומית שערך מראה שאנחנו במצב של רגולציה חלושה. ״היוזמות בשנים האחרונות יכלו לקדם אותנו אבל הן נתקעו. הח״כים לא רוצים שקיפות. רק סקנדלים מזיזים דברים״.

וקסלר ראיין בשבועות האחרונים לא מעט ח״כים בכירים בנושא. הכל מוביל אותו לבעייתיות בהיעדר חקיקה בנושא (החוק היחיד שמתייחס ללוביסטים נחקק כאמור ב-2008 ובעיקר מגדיר ומסמן אותם). ״זה חוק סימבולי. אין שקיפות לציבור – רק כלפי הח״כים שרואים מי לוביסט ומה הוא מייצג. מה שמטריד אותי זה שהם מדברים איתי בראיונות על שקיפות אבל לא באמת אכפת להם מזה. הם בעצמם אומרים לי שיש להם תלות במידע וביחסים הטובים עם לוביסטים שמקושרים לגופים רבי השפעה״.

״היה קשה מאוד לחוקק את חוק הלוביסטים״

״לא יכולנו להחמיר את החוק. הוא הגיע מהבנה של המציאות – כל פעם לקדם קצת ולכבוש עוד דיונה ועוד דיונה״, משחזרת היום יוזמת חוק הלוביסטים היחיד שחוקק, שלי יחימוביץ׳. ״גם על הסעיפים שכן הופיעו בו עשו תדרוכים נגדנו, היו איומים והכפשות בעיתונים. זה היה קשה מאוד״.

ומה לגבי הכללים הקיימים? יחימוביץ' מסבירה: ״הייתי מהדקת יותר את החקיקה הקיימת. למשל, בחוק שלי לוביסטים צריכים להזדהות בפתח הישיבה. הם לא עושים זאת, גם לא עורכי דין – שהדבר הכי קשה בחוק המקורי היה להגדירם כלוביסטים. הם מייצגים לקוחות בכנסת אבל התעקשו שזה לא לובי. שנית הייתי מצרה את צעדיהם באופן משמעותי״.

לדבריה, ״הייתי מנחה את הח״כים שלא להכניס בכלל לוביסטים למזנון הכנסת. הם ניגשים שם אלי ולאחרים – וזה מטריד. התחושה הכללית היא שאין רצון לאכוף את החוק הקיים. הרי יו״ר הכנסת יכול לבקש מהח״כים שלא להיפגש עם לוביסטים בחדריהם- וזה כבר היה משנה את הפרקטיקות של היומיום״.

אם זה עניין אתכם בטח תהנו מ:

  1. עולמם של יושבי הספסלים האחוריים
  2. כך הלוביסטים רצחו את חוק הפרוות
  3. לובי 99 – הלוביסט של העם

בוקסה: מה קרה ללוביסט ש׳עובדה׳ העלו על המוקד?

אחד הלוביסטים שהיו מהמוכרים בכנסת – צח בורוביץ׳ – הפך לנער הפוסטר של הענף המסתורי לאחר שידור תחקיר 'עובדה'. בתחקיר הוא תועד מתאר את שיטות העבודה היהירות שלו ב׳גלעד לובינג׳, המשרד שעבד בו.

כתוצאה מהסערה, הוקפא רישיונו של בורוביץ' למשך שנתיים, והוא בכל מקרה הפסיק להגיע למשכן. אבל זה לא אומר שהוא הפסיק להשפיע. ״חייתי בחברה שרואה את זירת קבלת ההחלטות יותר כמשחק אסטרטגי״, הוא מספר היום. ״אבל בפעילותי בתחום מאז נחשפתי לשיטות של משרדים שבהם יש שקיפות, עבודה מקצועית וחתירה למפגש אמיתי בין האינטרס הציבורי לעסקי״. לאחר שעזב את ׳גלעד לובינג׳ התמנה לסגן נשיא בחברת הייעוץ של השר לשעבר יוסי ביילין – ביילינק.

בורוביץ׳ התקשה להישאר על הספסל. אחרי בחירות 2013 הקים חברה עם יואל חסון (שמכר את מניותיו לבורוביץ׳ אחרי ששב לכנסת). החברה פעלה לצדי עולם הלובי ובנתה מנגנון ייעוץ שנשען על הניסיון והידע של בכירים לשעבר – 'הקבינט'. ״יש לנו כ־40יועצים שמילאו תפקידים שונים בממשלה, במערכת הביטחון ועוד. אנו משקפים את תהליכי קבלת ההחלטות ללקוח, עורכים סימולציות, למשל של שימוע בוועדה ציבורית, ולעתים מספקים חוות דעת שנשענת על ידע מקצועי, בשקיפות מלאה״. אחד המהלכים המוצלחים שהוביל יחד עם חסון היה בשנה שעברה. ועד עובדי 'צים' חשש מדרישת החברה לישראל לבטל את מניית הזהב של המדינה בחברה. העובדים שכרו את ׳הקבינט׳ כדי להבטיח את שימור המניה והיותה ישראלית, ובכך את מקום עבודתם. חוות הדעת שהשיגו קיבלו עניין תקשורתי, ובסוף הדיון הציבורי הכריעו השרים שלא לוותר על המניה.

לאן מועדות פני הענף?

״כמו שפעם שלושה משרדי יח״צ שלטו בשוק והיום זה מבוזר – זה מה שצריך לקרות. היית עוזר פרלמנטרי? לך תקים משרד לובי. קח לקוחות קטנים, שבהם גם קל לטפל כי לרוב האינטרס שלהם הוא האינטרס הציבורי. ככל שהיצע השירותים יגדל, כך השוק יבין שהענף קיים ונגיש. ואז המחיר ירד ונראה עסקים קטנים – למשל כאלו הנפגעים מהרכבת הקלה ועמותות – שיוכלו לשכור לובי אפקטיבי. בתצורה הנוכחית הענף קטן ויקר. הוא חייב לגדול. צריך לעודד שיהיו הרבה לוביסטים, כדי שהם לא יתחרו רק על חברות ענק ועל ברוני הגז".

צח בורוביץ׳

צח בורוביץ׳

בורוביץ׳ ניסה להגשים בעצמו את החזון. לאחר פרסום התחקיר הקים חברת לובינג בעלות נמוכה: ׳ממשלנות בעם׳. בורוביץ׳ כיהן כיו״ר בשותפות עם יזמים מעולם ההייטק. על פי התקנון הותר ריטיינר מקסימלי של 6,000 שקל בחודש. המשרד הספיק לייצג לקוחות קטנים דוגמת קר טו גו וקופיקס. אחרי כשנה היוזמה הוכנסה למקפיא, והוא מקווה לשלוף אותה מחדש בהמשך.

אבל בסוף למי שיש יותר כסף יש יותר השפעה, לא?

״בתצורה הנוכחית הענף קטן ויקר. החזון זה שכמו שלכל אחד יש עו״ד אז לכל אחד יהיה לוביסט. אם אתה צריך עו״ד למשהו – תמצא. כך גם צריך להיות לוביסט. עמותה נטולת תקציבים לא תוכל לשלם 10,000 שקל לחודש, לכן הענף חייב לגדול. צריך לעודד שיהיו הרבה לוביסטים, כדי שהם לא יתחרו רק על חברות ענק ועל ברוני הגז. כמו שיש יח״צנים ב-2,000 שקל בחודש, כך גם חייבים להיות לוביסטים, ומסעדה שנפגעת, למשל, מהעיריה, תוכל לשכור לוביסט בעלות נמוכה״.

תודה למיכל זילברברג וענבל שלומי שסייעו להדק את הטקסט

Advertisements

2 תגובות ל-“הלוביסטים ב-2015: התדמית הפגועה, השיטות החדשות ועליית הלובי השחור

  1. פינגבק: מה עושים ח"כי הספסלים האחוריים? | תומר אביטל

  2. רק שלוביסטים של חברות גדולות וטייקונים יכולים לשחד חברי כנסת בתפקידים עתידיים ולוביסטים אחרים לא !

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s