נשנושי שירה ויצירה

"חייב אדם לרקוד כל יום ריקוד אחד, אם במעשה ואם במחשבה"
נחמן מברסלב

ביאליק

"נשנושי שירה" הוא מיזם קהילתי שנועד לתבל את השגרה עם קטעי שירה מעוררי מחשבה. המיזם נולד ב-2009, פעיל (2017) ולא ייפסק כל עוד בנמצא שירה משובחת

איך זה עובד?

חילצתי ממגוון שירים -פרי עבודתם של מיטב משוררי היקום- נתחים מעשירים. פעם בשבוע בעיתוי משתנה מקבלים המנויים חינם אין כסף מסרון שמכיל קטע מפנק משיר, בתקווה שיגרום להם לעצור לשנייה ולחייך.

עד כה נרשמו למעלה מ-250 איש- בהם אפילו חבר כנסת אחד. פירוט המיזם – למטה.

**הודעה חשובה** במאי 2016 הושק מיזם אחות: נשנושי יצירה. למנויים אני שולח בנפרד ובנוסף גם תמונה/ציור בשבוע (דוגמא – למטה). 

  • אם אתם רוצים להצטרף ולשנות את החיים שלכם מקצה לקצה (לפחות לכמה שניות שבועיות) שגרו  'צרף אותי לנשנושי שירה ויצירה! קוראים לי..  והנייד שלי הוא..' לכאן
  • אנא ציינו אם תחפצו להירשם לשני המיזמים או רק לאחד מהם (נשנושי שירה/יצירה).

להצטרפות

אפשר להתנתק בכל שלב על ידי מסרון בקשה.


למה?

אף פעם לא הייתי פריק של שירה. אבל כששהיתי בקנדה ובא לי יום אחד לטעום קצת עברית מצאתי ב'מקגיל' מדף שלם. בערבובייה המוזרה איתרתי ספר שירה קטן ומאובק של רחל. התמכרתי.

כשדיברתי עם לא-חובבי שירה על שורה שלה גם הם התהפכו. איך הצליחו להמאיס עלינו בתיכון גם את היופי הזה (שלא לדבר על ספורט, תנ"ך וכלכלה)? בעוד שורותיה נחרתות בראשי עלה בי רעיון איך להנגיש את עולם התמצות והיופי הזה, רעיון שיאפשר לקוראים להעריך מחדש את העוצמה שבמילים:

להגיש ללא מאמץ פעם בשבוע קטע קצר ומקסים. שירים קצרים ויפים מכל העולם, בעברית. הפרויקט למעשה מחלץ את המסרונים -כפי שלאה גולדברג קבעה לגבי שירה – משימושם החילוני, המגושם והתכליתי.

אתם מוזמנים גם לבקר בעמוד להרחבת אוצר המילים.

שני הציורים הראשונים שנשלחו ב'נשנושי יצירה':

בין קטעי השירים שנשלחו עד כה 

בנגה השקוף של הצלילים/בחשך הקרוב של השפה/אני פתאום שומע שוב מִלים/מתארגנות למשימה דחופה
דוד אבידן
ביטול חתונה משאיר/סימן בעולם/כמו אחר תאונה
יהודה עמיחי
אנחנו מונחים על העוגה/כמו בובות חתן כלה.גם אם תבוא הסכין/ננסה להישאר באותה הפרוסה
רוני סומק
מוקפת בעדר מכוניות/הנוחרות אדי פליטה/אחזתי בזרועו של זה/שצעד מימיני. לא בזו של האחר/שאת טבעתו ענדתי
מאשה קלקו
הילדה שתהיה לי/כבר מסמנת בישבנה/את מקומה על ירכי… וכולה היא/ברורה כמו געגוע/חמקנית כמו העכשיו
ענת לוי
הנה העצים במלמול עליהם/הנה האוויר הסחרחר מגבוה/אינני רוצה/לכתוב עליהם/רוצה בלבם לנגוע
נתן אלתרמן
מי שעוזב את שהוא אוהב/הניסים יקרו לו במהֻפך/יין יהפך לדם/וכל לחם לאבן
יהודה עמיחי

כחלום: הכל – אחרת, אחרת
ואל חוף לא-נודע טסים
אנכי ואתה על פני הכנרת
בסירה לבנת מפרשים
מקרני הירח שזרנו שנינו/את הפתיל הקושרנו מאז.לא כזב החלום-הן עודנו עודנו/מהלכים בשבילו המופז
רחל בלובשטיין
משוררים מתים / כותבים טוב / ממני / טוב מן המשוררים החיים / טוב מאלו שעוד לא נולדו. / כשאהיה משורר מת / אולי אכתוב טוב / ממני / טוב מן החיים / טוב מן המשוררים אשר עדיין לא נולדו
אלמוג בהר
איש חוזר הבית לאשתו ומשקר/למה ישקר לה? כי אשתו אינה אוהבת את המיץ המר הזב מן האמת
מאיר ויזלטר
ורק אני יודעת אם היה זה מבט בעיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה
וכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה.
לאה גולדברג
יקירתי/הרי ברוב המילים אין ממש
אדם ברוך
חצי מחובקים/נתור אחר אחדות בשניים/אף כי ניבדל תמיד/כשתי טיפות זכות של מים
ויסלבה שימבורסקה 
המורה היה אומר:לרשום/מה לרשום,שאלנו/לא חשוב/וכך רשמנו כל השנה
אהרן אלמוג
שיחקנו מחבואים בין יער וים, וכלכך יפה התחבאנו/
ששוב לא נצליח למצוא זה את זה לעולם
היינריך היינה
תארי לך שבמכונית שבה אנו נוסעים/משתתף בנסיעתנו כל בית החרשת/המהנדסים והפועלים/הסרט הנע של היצור/רעש המכונות/בארות הנפט ממעמקים והשברים הגיאולוגיים ויצירת כל כדור הארץ. כך לאהוב!
יהודה עמיחי
אדם יכול להיות בשני מקומות/ במקרה הרע/עבר והווה שני זמנים, זמן מתחפש למקום/ במקרה הטוב/שני מקומות/אחד לבך/ואחד לבי
יונה וולך
תאר לך: רק האבק ליווה אותי/ולא היה לי מלווה אחר. והוא הלך איתי לגן הילדים/והיה מסכסך את שערותיי/ בימי ילדותי החמים ביותר
דליה רביקוביץ'open-163975_640
לפני בית-החרשת/נעצר העובד פתאום/מזג האויר היפה משך לו במקטורן וכשהוא מסתובב/ומביט בשמש/האדום ועגול לגמרי מחייך בשמי העופרת שלו הוא קורץ בעינו/קריצה של קירבה: שמע נע חבר שמש/אתה לא מוצא שזה די חמורי/לתת יום שכזה לפטרון?
ז'אק פרוור
כך מיום אל יום אני אסכין לעיר/לסחי חוצות/להמולה ממארת/לשממת בטון/לפני זרים בכל ולא אקבול ולא אלחש:"…כנרת!"
רחל בלובשטיין
ככל שהפליאה מתקצרת/עוגמת הנפש מתארכת
ויסלבה שימבורסקה
כתמר את בקומתך/וכשמש ביפיתך… כלילת הוד, יפת מראה/אני חולה באהבתך
אבן גבירול
הרגע המסוכן ביותר-גם בדיבור וגם בחיים-אינו אפוא אלא שבין כיסוי לכיסוי/כשהתוהו מנצנץ (…) ומהבהבת התהום
חיים נחמן ביאליק
אני רץ על הגשר/והילדים אחרי יונתן/הם קוראים: קצת דם/רק קצת דם לקינוח הדבש
אני מסכים רק לחור של נעץ/אבל הילדים רוצים/והם ילדים/ואני יונתן. הם כורתים את ראשי/והם כורתים את ראשי בענף גלדיולה/יונתן/יונתן הם אומרים/באמת תסלח לנו/ לא תארנו לעצמנו שאתה כזה
יונה וולך
מאחורי מוטות ברזל וחביות/נושם הים, גדול וזר כבית חולים.
נתן אלטרמן
ירושלים של מעלה למעלה/ירושלים של מטה למטה/קח את יחידתך שאהבת/ואקח לי את אהובתי/ נעלה אותן לאמצע/והיו לאחת שחוברה לה/וגויים רבים ינהרו לשם
ואני בינהם אהיה/אדם שיישא לאדם- שיר
נעים עריידי (תודה לאחוש)

הצואר שלך חליל קסמים/דרכו נושם כל היקום/קפלי עורך מפת ימים/פרע צחוקך שמחת קיום.
רפי וייכרט לבתו התינוקת
בערב/כשאמרה לי נערתי – לך
ירדתי לרחוב להתהלך/והייתי הולך ומסתבך/מסתבך והולך/ והולך והולך ומסתבך
נתן זך
איך נהייתי ככה יושב חדרים/ אני שהייתי צריך/ לפלס ביערות/ לטפס בהרים/ לגמוע כמו ציפור/ את המרחק מאלוהים
אלי אליהו
כתיבה זהירה/היא כתיבה מתה
צ'ארלס בוקובסקי
לא אסע לפריס. אשאר בביתי ואשכב על בטני. אקשיב לגניחותיה של גבעתיים/נביחותיה של ת"א/בכיה של באר שבע. באר שבע שאין לה תכלית. לא אסע לפריס
חזי לסקלי
ארזת לבד?
כן לבד. היה קשה, אמרתי/אבל יותר קשה לפחד שזה לא יבוא כבר אף פעם
אינני יפה, אתה מבין/והלב הוא בגודל אגרוף
אורית גידלי
אם עודך אוהבת אותי, אל תאהבי אותי באהבה: תבגדי בי אתי
פרננדו פסואה
לפעמים/אני/קורא שירים,
ללא רצון/קורא אותם
בעתון
שירים/ריקים
רק מפני שמנקדים/והמלים כתובות
אחת
מתחת
לשניה – יודעים שזה שיר
דוד בן-גוריון
עוד שירים!

23134-evening-twilight

אני אומר דמדומים/את אומרת חשכה/ובמהלך הויכוח את הולכת וצודקת
צ.שטרנפלד

סלח לי שאני מתפרצת/נדמה לי שירו בי, אדוני.
נשענתי על אהבה בטעות מוחלטת. נורית זרחי

אם יש לך מחלת לב/המשיך איש הפח/
אתה צריך לשמוח, כי זה מוכיח שיש לך לב
פרנק לימן באום

עורב לבן עובר על העיר/ובירושלים לא אכפת/'עורב לבן עובר על העיר.'
רק הגנן הישיש של הר הצופים מרגיש/שאני כותב שיר
אלעזר גרנות

ואלו שרקדו נראו כמשוגעים/על ידי אלו שלא שמעו את המוזיקה
ניטשה

מיד כשנולדתי, נעלו אותי בתוכי/ובכל זאת ברחתי.
אם בני-האדם מתעייפים מלהיות במקום אחד/כיצד לא יתעייפו מלהיות אדם אחד?
פרננדו פסואה

אגלי טל זכים
שלא אכפת להם כלל
היכן יפלו
הייקו מאת סואין

בדיוק ברגע ההוא האיש אמר לעצמו:
מה לא הייתי נותן בעד האושר/להיות לידך באיסלנד/ולחלוק את העכשיו/כפי שחולקים
מוסיקה/או טעם של פרי
בדיוק ברגע ההוא/האיש ישב לידה באיסלנד.
בורחס – געגועי להווה

בכל יום של חיינו יחדיו/קהלת מוחק שורה מספרו
יהודה עמיחי

לאה 2

לאה גולדברג

והנה אתה בא בימים,זקנת ושבת/וימיך ספורים ויקר מניינם שבעתיים
ותדע:כל יום אחרון תחת השמש
ותדע:חדש כל יום תחת השמש
לאה גולדברג (תודה למיכל)

את האומללות מוסר אדם לאדם/היא הולכת ומעמיקה כשונית אלמוגים
נסו לחמוק כמה שיותר מוקדם/
ובעיקר אל תולידו ילדים
פיליפ לרקין. השיר המלא

שני אנשים שיש ביניהם הכרות מוגבלת/ישבו/וראשיהם הגיעו לידי נגיעה. ולא היתה זאת יד המקרה/כלל וכלל לא יד המקרה
דליה רביקוביץ (תודה לגל)

שיר אהבה לתקרת חדרי:
כך
כמו שאת
אינך זקוקה לציורי קדושים
שמעון בוזגלו

שיקרה היום/דבר בלתי צפוי. אולי יפרחו העצים בחצר
ויתמלאו בפרחים.
שיהיה יום מיוחד/שיצלצל הטלפון/ומצדו האחר
ישמע קול מוכר ואוהב
מרסלה לונדון. השיר המלא

תגידי מיד אם אני מפריע, אמר כשנכנס מבעד לדלת, ואני תיכף מסתלק/
אתה לא סתם מפריע, השבתי לו, אתה מטלטל את כל קיומי. ברוך הבא
אווה קילפי

נסו בלי אסלהMicrocarbo_melanoleucos_Austins_Ferry_3
נסו בלי מראה
נסו בלי עט
נסו בלי מחשב
נסו בלי ספר
בלי תחזית/בלי הים
רק אתם והשמיים
והחיה שלוטשת בכם עיניים
                                                        שבתאי מג'ר

חוקר-הספרות דונלד סטאופר: ״שירה אינה פחות מדויקת ממתמטיקה או פיזיקה. שירה היא הדרך הכי מדויקת לתיאור עולמם וחוויותיהם של בני האדם. שירה היא המדע המדויק של הרגש. עכשיו לא נותר לנו אלא לשכנע בכך את התלמידים״. (מתוך מאמר של גלעד פדבה המומלץ בכל לשון של המלצה)

ואפילו עוד שירים!

הלהבה אומרת לברוש: כאשר אני רואה כמה אתה שאנן/משהו בתוכי משתולל. איך אפשר לעבור את החיים הנוראים האלה/בלי שמץ טרוף/בלי שמץ חרות
לו יכלתי הייתי שורפת את הממסד/ששמו תקופות השנה
הברוש שותק, הוא יודע שיש בו טרוף/שיש בו חרות/אך השלהבת לא תבין/לא תאמין
זלדה (תודה ליוני טורנר)

הרגע הזה בו מי הים/מבריקים את עצמם/והשמיים מצלמים/סלפי
ב.צ גולדשטיין

נאמר לי שבצבא/אנשים עושים לפני 7 בבוקר יותר/ממה שאני עושה ביום שלם
אך אם קמתי ב-6:59/ועקבתי אחר קווי מתאר שפתייך עם שלי/עשיתי מספיק
ש.קוקזיין

ככל שנזקין/נעמיק לחפור בילדותנו
מקוים לגלות את התא הקורן/ששטף אותנו וגרם לחיינו לזהור באפילה
כמחוגי שעון המתקדמים ללא הרף
צ'רלס רייט

27 עצמות/
35 שרירים/
קרוב לאלפיים תאי עצבים/
יש בכל כרית של אצבעותינו.
הרי זה די והותר/
כדי לכתוב את מיין קמף
או את פו הדב
ויסלבה שימברוסקה

כשנפרדנו
מיהרתי הביתה
נזהר
מחפצים
כפי
שלא נזהרתי
מעולם
ניצן מינץ

בדידות היא שאין מי שיתן לך מגבתLoneliness_(4101974109)
אתה נאלץ לצאת רטב מן המקלחת/על שטיחים הסופגים אותך/
נמנע מן המראה/ששומנך לא ינבח עליך
מביט לאצבעותיך/צפרניהן התארכו/ואף אחד לא העיר לך על כך
מלבד פעמון הדלת
א.אגבאריה

חזי לסקלי כתב פעם על שירה: היא "חייבת לעמוד על מכונת כביסה מקולקלת ולדבר בשפתו של הגרב שגרם לקלקול. שירה חייבת לרקוד, ולצייץ בשפתו של העכבר המתגורר מתחת לבמה ונחרד מעדינותו המופרזת של המחול.. שירה יכולה לבנות בית מגורים, בית חולים, בית סוהר אך היא מעדיפה לגלות באר חלב באמצע העיר".

עוד!

אוכלת איתך
סושי זול
בשלוש מאות יין
כמה טעים
יודעת שאני מאוהבת
מאצ'י טאווארה

מרחוק כל דבר נראה נס/אבל מקרוב גם נס לא נראה כך. אפילו מי שעבר בים סוף בבקיעת הים/ ראה רק את הגב המזיע/של ההולך לפניו/ולכל היותר, במבט חטוף לצד, דגים בשלל צבעים בתוך חומת המים (יהודה עמיחי)

מאיזו סיבה אני בכלל תומכת בדמוקרטיה/
בשלטון הרוב/
שהרי ממילא אשתייך תמיד למיעוט: למוזרים
אווה קילפי
מיכאל לא יגיע היום לבית ספר/לא כי הוא לא הרגיש טוב –
זה הסתיו המכה בחלון/הנושר מן העיצים בגן/אלו עלי הזהב העפים ברוח/זה ילדי הצעיר/וחושיו הערים
עימך הסליחה
אמא
אביטל הרדי (תודה לשירה.י)
אתמול ביקום התנהגתי לא יפה.
חייתי יממה שלמה בלי לשאול דבר,
בלי להתפעל ממשהו.
ויסלבה שימברוסקה
זה לא הים אשר בינינו/
זה לא התהום אשר בינינו/
זה לא הזמן אשר בינינו/
זה – אנו שנינו אשר בינינו
לאה גולדברג
אם תפגוש אדם שבור/
שב איתו/ על סף השבר הארור
אל תנסה לתקן/ אל תרצה שום דבר
שב איתו
שלא יהיה שם לבד
סמדר וינשטוק
מי לא שאל את עצמו אי פעם:
האם אני מפלצת/או שזה כל האדם?
קלריס לספקטור
איך לעצור את הזמן: נשיקה
איך לנסוע בזמן: קריאה
איך לברוח מהזמן: מוזיקה
איך להרגיש את הזמן: כתיבה
איך לשחרר את הזמן: נשימה
מט הייג
מעל הפסגות
מנוחה.
בכל צמרות חש הנך
אף לא רחש רוח.
ביער הצפרים שותקות.
רק רגע חכה עוד,
גם אתה תנוח
גטה
 –
את רוצה לדעת/
איך אני חי בלעדייך?
כמו מי שבצניחה/
מהקומה המאה
רואה בחלון/
אשה יפה שמתפשטת
אהרון שבתאי
הבטחת לי, אתה אומר.
אז הבטחתי, אני אומרת
והמילים בוראות קערה/
ונוקשות עליה כמו קבצן
אורית גידלילמי שמחזיק רק פטיש בידו/
מפתה לראות כל דבר/
כמסמר
אברהם מאסלו (תודה לשירי)
ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם: חיים עמכם אך אינם שייכים לכם
אתם הקשת ממנה כחצי חיים/ ילדיכם נשלחים קדימה. תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם/כי להם הגיגיהם (חליל ג'ובראן)
צילום מסך 2015‏.11‏.10 ב‏.11.57.45

חליל ג׳ובראן

נניח שאומר קיץ/
אכתוב את המלה "יונק דבש"/אשים את זה במכתב/
אקח את זה במורד הגבעה
לתיבת הדואר.
כשתפתחי את המכתב שלי את תיזכרי
בימים ההם ובכמה/
אבל כמה/ אני אוהב אותך
ריימונד קארבר

כל שאדם צריך/שתהא נפשו שקטה
שבריאותו מאפשרת תנועה/ושמפתח אישיותו ייטמן כמטמון/פעם אחת לפחות
בידיים שאינן שלו
שרית שמיר (תודה לשירה.י)

כולם/מדברים תינוקות/נושמים תינוקות/מראין תינוקות
בכל מקום/גפיים רכות/מהודקות בשמיכות כרוכות/ממורקות
ונשים/ללא ולד בידיים/ללא חלב בשדיים/מגלגלות כדורי לחם
וחומץ רחם/מְצִיפָן מזרת עד שכם
ריטה קוגן

כל עוד האשה הזאת מהריקסמוזיאום/
מוזגת יום אחר יום/
חלב מכד לקערה/
בדממה וברכוז מצוירים/
העולם אינו ראוי/
לקץ העולם.
ויסלבה שימבורסקה

עיני גברתי לא זורחות כשמש
ויש בושם יותר נהדר/
מהבל פיה מאמש
שושנים פורחות אך לא בלחייה
אוהב את צליל דיבורה/
אבל יש מוזיקה יותר מרנינה
אך בי נשבעתי לי את יקרה מכל זהב/
מכל אשה שאפפוה דימויי כזב
שייקספיר

ראי, כשם שהזמן איננו בתוך השעונים/
כך האהבה איננה בתוך הגופים/
הגופים רק מראים את האהבה
יהודה עמיחי

היא מעולם לא הייתה
משוגעת
היא פשוט לא רצתה
שליבה יתיישב
בתוך כלוב
ר.מ דרייק

אני תמיד תוהה מדוע ציפורים בוחרות להישאר באותו מקום/
כאשר הן יכולות לטוס לכל מקום בפלנטה
ואז אני שואל את עצמי את אותה שאלה
הרון יאיא

סוף כל סוף ארע שפגשתי אדם שאהב אותם דברים כמוני:
סנוניות, עטלפים ובתים שוממים. את הדרך המשובשת והעשב הגבוה, ערפל ובדידות.
ומטבע הדברים/היינו עקביים:
לא יכלנו לסבול איש את רעהו
אוה קילפי
אהבה זה: אני ואתה/כמו יום שמבין/שיש לו מחר
עידית ברק
כל אחד בחייו צריך גן נטוש/
או בית ישן שקירותיו מתקלפים,
כל אחד צריך עולם אחר שכוח.
אדם וחוה ידעו שכל אחד צריך גן כזה
בו בית ישן/
או לפחות דלת נעולה אחת
שלעולם לא ישוב לפתוח.
יהודה עמיחי
 –
כל הלילה בלובר/
אורב/לפיהוק של המונה ליזה
עדי עסיס
תאמינו או לא- יש עוד!
לאופן שבו רצחת את משפחתך
אין כל חשיבות בעיני
כשהפה שלך עובר על פני גופי
לאונרד כהן
הליכות ארוכות בלילה-
זה מה שטוב לנשמה:
להציץ דרך חלונות/
לצפות בעקרות בית עייפות/
מנסות להדוף/
את בעליהן טרופי הבירה.
צ'ארלס בוקובסקי/והירח והכוכבים והעולם (תודה ליפעת חן)
למדני אלוהי
על סוד עלה קמל/
על נוגה פרי בשל/
על החירות הזאת/
לנשום לחוש לראות/ 
לדעת לייחל להיכשל
לבל יהי יומי/ 
עליי כתמול שלשום/ 
לבל יהי עליי
יומי הרגל
לאה גולדברג
Image result for SEWING NEEDLEהיעדרותך עברה בי/
כמו חוט במחט.
כל מה שאני עושה תפור בצִבְעהּ
ווילאם ס.מרווין
יד על הגב
כמה מפתיעה יכולה להיות יד על הגב/
כמה מפתיעה יכולה להיות יד המֻּנחת על הגב ברכות/
כמה מֻפְתָּע יכול להיות גב כשמֻּנחת עליו יד ברכות/
כמה מֻפְתָּע יכול להיות הלב/
כשמֻּנח על גבו גב/
ועל גבי הגב מֻנחת יד/
ועל גבי היד מֻנחת רַכּוּת/
ועל גבי הרַכּוּת מֻנחות מחשבות טובות מאד
שם-בה אילון
אני רואה אותם עומדים בשערי הכניסה לקולג’/רואה את אבי מהלך בנחת ויוצא תחת קשת אבן חול צהבהבה/רואה את אמי וכמה ספרים קלים לצד ירכה
הם עומדים לסיים את לימודיהם/הם עומדים להינשא/הם ילדים.
אני רוצה לגשת אליהם ולומר עצרו/אל תעשו את זה – היא האישה הלא מתאימה/הוא הגבר הלא מתאים, אתם הולכים לעשות דברים/שאתם לא מעלים בדעתכם שתעשו/אתם הולכים לעשות דברים רעים לילדים/אתם הולכים לסבול במידה שלא שיערתם/אתם הולכים לרצות למות.
אני רוצה לגשת אליהם/ באור השמש המאוחרת של מאי ולומר זאת/אבל אני לא עושה זאת.
אני רוצה לחיות.
אני מרימה אותם כמו זוג בובות נייר של גבר ואישה/אומרת תעשו מה שאתם הולכים לעשות/ואני אספר על זה.
אני חוזרת לחודש מאי 1937/שרון אולדס
כשאת מוצאת לך גבר/הוא יכול להפך את כל החלקיקים שבך
לשירים,
כל שערה משערותיך לפואמה. 
כשאת מוצאת לך גבר/הוא יכול – כמו שאני עשיתי –
לגרום לך להתקלח בשירים,
להתאפר בשירים. 
ואני אתחנן ואפציר/שתלכי אתו בלא הסוס,
כי לא חשוב לי שתהיי שלי, ולא חשוב לי שתהיי שלו:
חשוב לי שתהיי של השירים
ניזאר קבאני
המאה העשרים שלנו צריכה היתה להיות
טובה מקודמותיה.
היא כבר לא תספיק להוכיח זאת
שנותיה ספורות/
פסיעותיה מתנדנדות/
נשימתה קצרה.
קרו דברים רבים מדי
שלא היו צריכים לקרות,
ומה שנועד לבוא/
לא בא. תקווה
כבר אינה אותה נערה צעירה.
כיצד לחיות – שאל אותי במכתב מישהו,
שאותו התכוונתי לשאול
אותה השאלה עצמה
ויסלבה שימבורסקה
האדם בצק/
והזמן לש
חנוך לוין
בכל דבר בחיים/
טמונה מתנה
רק שלעתים/
היא מגיעה ארוזה
בנייר
שיוף
חלי ראובן
מות כל אדם אותי מְמַעֵט/כי אני חלק מהאנושות
והיא כולה ספר אחד/מאת סופר אחד
שום אדם איננו אי/שלם בפני עצמו
לכן לעולם אל תשלחו לחקור עבור מי צלצלו הפעמונים; הם צלצלו לכם
ג'ון דאן
אכן התגלה לי, נסיכתי,
מאז הרגע ההוא/
שעצבות בלילה אחד/
ארוכה מכל ענוגי החיים/
עמוקה משמחות החיים
כולן
טאהב מוחמד עלי
אדם טובע/
באגם רדוד/
רגליו כמעט
נוגעות בקרקע/
ואינו יכול/
להתגבר על/
הכמעט
אורי ברנשטיין
מה עושים עכשיו?
שואלות הנשים
את מדריכת הפילטיס/
שלא תתבזבז דקה
בה ניתן לעשות/
שלא יתבזבז התשלום
על מנוחה ומחשבה/
ונשימה עמוקה
ללא מטרה/
ללא פקודה מגבוה
אורנה סילברמן
העבר פועם בקרבי/כמו לב שני
העבר הוא מפלט לגבי/אני פוסע לשם בלהיטות/מחכך את כפותי זו בזו ומתנער מן ההווה הקר ומן העתיד הקר עוד יותר
ג'ון באנוויל
אל נא תלך אט-אט אל רוך החשכה/ על הזיקנה למרוד עד כלות באור המתמעט/קום, זעק חמס בטרם בוא יומךDylan_Thomas_Gravesite_-_geograph.org.uk_-_666297
בנשימה אחרונה בוכים אנשי הטוב/עד מה באור נכון יכלו מעשיהם לזהור/הם זועקים מול שקיעת האור
פראים שאת השמש יבקשו לנצור/ובאיחור הניחו לה בצער לעבר/גם הם לא יהלכו בלאט אל זו החשכה
וגם אתה,אבי,שם במרומי השחור/זעק זעק אל מול שקיעת האור
דילן תומס
מודעות פרסומת

8 תגובות ל-“נשנושי שירה ויצירה

  1. פינגבק: קומיקס וידאו על תומר מגלה את יוטיוב | תומר אביטל

  2. פינגבק: קומיקס וידאו על תומר מגלה את יוטיוב | תומר אביטל

  3. פינגבק: קומיקס וידאו על תומר מגלה את יוטיוב | תומר אביטל

  4. פינגבק: קומיקס וידאו על תומר מגלה את יוטיוב | תומר אביטל

  5. פינגבק: קישורים- שירה, כתבות ושחוקים | תומר אביטל

  6. פינגבק: תומר אביטל | פוטוסוגסטיה

  7. פינגבק: נשנושי שירה – פרויקט להפצת קטעי שירה במסרונים | תומר אביטל

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    המשוררת ארלט מינצר קוראת משיריה ומגלה מה משך אותה לכתיבה

    ישראל פיילר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s